סיור לילה באחו הפורח עם איגור ארמיאץ'

• 

חושך. שקט. רק אלומת אור מהפנס של איגור חושפת בכל פעם קטע אחר מחיי היצורים הקטנים באחו הפורח.

ראינו:

• קן נמלים שוקק חיים. מובילים אליו מכל עבר שבילים שהנמלים פינו מהם את הצמחייה וסימנו אותם בריח שמאפשר לנווט. שמענו על גודלו של הקן – מטרים רבים, על אלפי הפועלות שחיות ועובדות בו, על מחסני המזון לקיץ ובהם זרעי דגנים ממויינים לפי סוגים, ועל המלכה שגרה בו בעומק של כמטר ולא ראתה אור יום שנים. ולמדנו שאסור לגעת בנמלה בידיים כי זה משנה את הריח שלה ויגרום לנמלים אחרות לחשוב שהיא פולשת ולתקוף אותה.
• עכבישי נמלן שמתערבבים בקהל הנמלים, מוסווים בריח של נמלה, ומחכים שיוכלו לצוד נמלה שנחלשה.
• עיני עכבישי זאבן שנצצו כאיזמרגדים באור הפנסים של הילדים.

• שממית עץ שנראית בדיוק, אבל בדיוק, כמו קליפת העץ שעליו היא עומדת בלי נוע, מחכה בסבלנות שיגיע טרף שהיא תוכל לזנק עליו במהירות הבזק. "היא בין הזוחלים העירוניים הנדירים והמיוחדים ביותר", מספר איגור, "כנראה שהיא נפוצה יותר משנדמה לנו, אבל הסוואתה המעולה על קליפת העץ מקשה מאוד על מציאתה".

• זיבליות (חיפושיות קטנות) שאוכלות קקי של כלב, ונושאות בגופן את טפיל "תולעת הפארק" שיכול לגרום לכלבים למחלה קשה ולמוות (לכן חשוב לא לשחרר כלבים ולאסוף תמיד את הקקי שלהם).
• קורי עכבישים – כל עכביש ודוגמת הקורים שלו ואסטרטגיית הצייד שלו.
• חגב קטן, תיקנחול, וכל מה שזימנה אלומת האור ומה שהילדים גילו.

תודה לאיגור, תודה לכל משתתפי הסיור הסקרנים והמתעניינים ותודה למועצה המקומית באר יעקב על מימון הסיור.

• 

  רשת מושלמת של עכביש. צילום: נורית אברבנאל

• 

  שממית העצים (Mediodactylus orientalis) מדגימה הסוואה על גזע של עץ פנסית דו-נוצתית. צילום: איגור ארמיאץ'