מירית (בת 11): "שירה סולטן, שאלה אותי ואת מוריה אם אני רוצה לעשות איתם את הפעילות. כבר היה למוריה רעיון – להכין מגנטים – ואני הצעתי גם להכין כתב סתרים שיוביל ל"אפיקומן" שהוא הפתעה שהילדים ימצאו באחו."

שירה (בת שמונה וחצי): "אחר כך הצטרפו גם מורג ואלין."

מירית: "זה לא היה קל להתארגן כי לכל אחת היתה דיעה משלה, וכל אחת רצתה להיות המובילה – המנהלת של כל זה. מירי קצת עזרה לנו כי היא אמרה שכל אחת תקשיב לשנייה ותראה מה היא מציעה. אז בסוף החלטנו שכל אחת תהיה אחראית על הפעילות שלה וכמובן שלא יתערבו לה ושיקשיבו למה שהיא רוצה. ביום של הפעילות באו כמה אימהות וכמה ילדים בני שנתיים או שלוש ועד שמונה (בערך)."

מוריה (בת 11): "לקחנו מגנטים שהיו זרוקים בשכונה, והדבקנו עליהם מדבקות לבנות. חילקנו אותם לילדים וביקשנו מהם לצייר דברים שקשורים לפסח, כדי שיקחו אותם הביתה וישימו על המקרר. מה שקרה זה שרק הגדולים ציירו ציורים של פסח והקטנים יותר ציירו מה שבא להם. זה לא הפריע לנו כי הם נהנו. גם ראינו שהם שמחים, והם גם אמרו לנו שהיה כיף."

מירית: "רק הילדים השתתפו בפעילות כמובן (האימהות צילמו), והם היו דווקא מרוכזים. חלק לא השתתפו כי לא בא להם, וזה לא הפריע לנו כי יש כאלה שלא אוהבים את כל הדברים האלה. נתנו לפעילות הזו רק חמש דקות כי הם יכולים להמשיך אותה בבית ולעשות עוד מגנטים כאלה אם בא להם. אחר כך חילקנו אותם לשתי קבוצות מתחרות. שירה החביאה את האפיקומן ואני עשיתי את הפעילות בעזרת מוריה. אמרנו להם שהמשימה הבאה היא לחפש "אפיקומן". הסברנו שהם יפתרו חידות וככה ימצאו את הרמז הבא. הם היו צריכים להראות לנו שהם פתרו את כתב הסתרים נכון ולתת לנו אותו. היו חמישה רמזים וזה לקח להם חצי שעה למצוא את האפיקומן. מה שיצא זה ששתי הקבוצות ניצחו כי הם מצאו את האפיקומן ביחד וככה יצא ששני ילדים והחזיקו את הקופסה – אחד מכל צד – ופתחו אותה. האפיקומן לא היה מצה כמובן. הוא היה דף לבן גזור בצורת מצה, עם נקודות שחורות-חומות. אז חצינו את הדף לחצי… אולי הם קצת התאכזבו מההפתעה אבל לא היה לנו משהו בבית להפתעה אחרת."

מורג (בת 10): "אני עשיתי עם אחותי אלין (בת שמונה) את משימת הקוואה-קוואה. נתנו לילדים דפים ריקים, לימדנו אותם שלב-שלב איך לקפל את הנייר כדי ליצור קוואה-קוואה ולצבוע כל חלק בצבע אחר, ובחלקים הפנימיים לכתוב כל מיני מחמאות כמו למשל – יפה, חכם/מה, אמיץ/צה, ואז לימדנו אותם איך משחקים: בוחרים צבע, בוחרים מספר מאחד עד עשר, ופותחים עם האצבעות את הקיפול כדי לראות איזה מחמאה יצאה לך."

שירה: "המשימה האחרונה הייתה שלי – למצוא באחו את הפרחים שבמדריך הפריחה ולהגיד מה השם שלהם. נתתי לילדים את מדריך הפרחים, וביקשתי מהם שיחפשו אותם בחוברות, ויסמנו  עם טוש מחיק את מה שהם מוצאים. זאת הייתה תחרות בין שתי קבוצות – המנצח הוא מי שמוצא יותר פרחים. הם רצו בשבילים, חיפשו איפה יש פרח –'הנה! יש פרח' – וסימנו. אחרי כמה דקות אמרתי להם  'בואו כולם, נגמרה הפעילות' וביקשתי מכל קבוצה שתגיד כמה פרחים הם מצאו. ואז ראינו מי ניצח."

מוריה: "אחרי המשימה הזאת, סיימנו, סידרנו וניקינו הכול וכולם הלכו הביתה."

שירה: "אני ממש נהניתי ואני מקווה שגם הילדים נהנו. לפני הפעילות חששתי שאף אחד לא יבוא ושמחתי שבאו."

כולן מסכימות: "נהנינו מאוד, היה לנו מאוד כיף להעביר את הפעילות, היה מאתגר וכיף לעבוד ביחד ואנחנו מקוות שהילדים נהנו. אחר כך היה כיף להיכנס לוואטסאפ ולשמוע את כל המחמאות והתגובות. תודה לכל מי שבא, ואנחנו מקוות לעשות עוד פעילויות כאלה. וגם כיף שיש אחו. פעם הוא היה מפחיד וקראנו לו 'היער החשוך' ועכשיו נעים לבוא."

פעילות ילדות

מודעות פרסומת