תגיות

,

כבר שבועיים אני לא מחזירה טלפונים כמו שצריך, לא מגיעה למפגש חברות ובאה לעבודה בשבע כדי לצאת כשעוד יש אור (מחשיך כל כך מוקדם!). זו תחילת העונה הבוערת באחו. הבישולים לא מי יודע כמה, הבית מלא שאריות בוץ מהמגפיים והנעליים של שני פועלי האחו שגרים בו, ופזורים בו פתקים עם הוראות שתילה והשקייה, שקיות עם פקעות וארגז עם כלי עבודה. הראש – גם כשאני בבית – בחוץ.

הכל התנקז ליום שישי.

זרעי התורמוס הצהוב ופקעות הכלניות ישנו כל הלילה לפני במים חמימים שיהיו מוכנים לשתילה וזריעה, הרקפות סומנו במדבקות "צד זה למעלה" והנרקיסים נארזו בזיפלוק. בשישי בצהריים ילדי חוטר הבוגרים יותר עזרו בהתארגנות – הכנת שטחי הזריעה והכנת שלטים, השטח קיבל השקייה וזהו היינו מוכנים.

PIC 1.png

בשלוש וחצי הגיעו ראשוני האורחים, ואיתה גזייה, פירות וצמחי תה. הרכבים חנו…

PIC 2.jpg

אחריהם הגיעו עוד ועוד – ילדים, הורים וסבים שכבר מכירים את האחו, הספרייה ובית הגמד, וכאלה שהגיעו בפעם הראשונה.

חגיגה.

pic-3

הסברים מתימור, חלוקה לקבוצות "נרקיסים", "רקפות" ו"כלניות", ומתחילים…

pic-4

pic-6

pic-7

pic-8

לסיום, חוגגים עם גירי המדרכה

PIC 9.jpg

והביתה לארוחת שישי.

עכשיו מחכים לנביטה בסקרנות ותקווה ומקווים שתבואו עוד ועוד כי, רק שתדעו,  האחו אמנם אוהב חגיגות מיוחדות,  אבל הוא הכי אוהב שבאים אליו סתם, מדי פעם, לראות מה נובט ובעוד כמה חודשים – גם מה פורח.

תודה לתימור שקיבלה את פני כולם וסיפרה מה עושים ואיך; תודה לאבנר על הגזייה ולכל מי שהביא כיבוד וכוסות; תודה לאתי, אדרת, דנה ותימור על הצילומים; תודה לטליה ויוסי ולכל מי שחפר, עדר, ניקה, הסביר – היה תענוג לזכות לשיתוף פעולה כזה!

מודעות פרסומת