עצי הזית הם שיכון הוותיקים שלנו. הם כאן עוד מלפני שידענו להגיד את המילים ״שביל אכילה״. לפני חמש שנים, כשכבר חלמנו על שיטוט-ליקוט באחו, בלי לקרוא לו בשם ממותג, נשתלו הסברסים ללא קוצים, עצי הפיטנגו ושיח הפטל שמאחורי הבית של יוסי ודפנה. אחרונים חביבים הגיעו עצי הנטיעות ט״ו בשבט השנה – התאנים, השקדיות, התות והרימונים וגם הגפנים.

מתי כבר נאכל?
הזיתים נותנים פרי בכל שנה; הפיטנגו נתן פרי לראשונה בשנה שעברה והשנה ענפיו כבר מכוסים בפירות (עדיין ירקרקים וקטנטנים בשלב זה). גם שורת הסברסים הבוגרים מתחילה לגדל פירות ראשונים. מה יהיה עם הפטל? עוד נראה.
כל השאר, הצעירים שבחבורה, לא יתנו פרי השנה. הם צריכים קודם להתבסס ולהתאקלם, אבל כולם כבר מלבלבים בשמחה.

5

רואים את הפיטנגו הירוק הקטנטן שמסתתר בין העלים?

3

כל עצי התאנה מלבלבים

8

הסברס מוציאים עלים חדשים אבל גם פירות! בפעם הראשונה!

אבל כדי שבטוח יהיה בקיץ מה לאכול בשיטוט באחו, החל משלשום יש גם התחלה של שביל ירקות – שורה של נבטים ירקרקים מלווה עכשיו את עיקול השביל של כר העדעדים שמאחורי הספריה באחו.
אלה נבטים של לוביה – שעועית ירוקה וארוכה, הרבה יותר ארוכה מזו שקונים בסופר. במקרה שלנו, התמזל מזלנו לקבל זרעים של לוביה ארוכה במיוחד, עם ייחוס מרשים. הם הגיעו אלינו מלידיה ללונג מחוטר. בכל שנה, כבר למעלה מ-20 שנה, לידיה זורעת באביב לוביה בחצר שלה ובכל שנה, בסוף הקיץ, היא מוצאת את התרמילים הארוכים ביותר בגינה ומלקטת מהם את הזרעים שאותם תשתול באביב של השנה הבאה.

12
כך הצליחה להגיע לשעועית ארוכה מאוד, שתרמיליה מגיעים לפעמים לאורך 70 סנטימטרים!
אם זה לא מספיק, הלוביה גם מהירת גידול. כמעט שומעים אותה צומחת בלילה. לפני שתספיקו לומר ״ג׳ק ואפונת הפלא״ הנבטים הקטנים האלה יהיו לצמחים גדולים וגבוהים שיטפסו על התמיכה שרחמים יכין עבורם.

ומאחר שיש לי חיבה לחלומות, האתגר שלי לקיץ הוא להגשים עם רחמים – מגדל מחונן בפני עצמו – את החלום שלו להקים באחו גינת ירקות מגוונת ופתוחה לכל – שכולם יוכלו לטייל, לקטוף ולאכול. הפרויקט בצעדיו הראשונים. תוכלו לעקוב אחריו כאן בבלוג או פשוט באחו.

הצעד הראשון הוא כמובן זרעים. לא היו ללידיה זרעים של ירקות אחרים, אבל למזלנו נמצא מומחה אחר. הראל וייס שהקים את ״זרעי מורשת״ מסתובב ברחבי הארץ ואוסף זרעי ירקות משובחים שאולי אין להם חיי מדף או מראה אחיד שדרוש לחקלאים, אבל הם מותאמים לכאן – עמידים בפני מזיקים וחום – והעיקר – הכי טעימים שיש, עם טעם של פעם. קנינו לגינת הקיץ זרעים של פלפלים כתומים עסיסיים ואדומים, כמה זני עגבניות, שעועית צהובה תירס, דלעת ומלונים.

11.jpg

עגבנייה מרמנד (האמצעית) היא העגבנייה העסיסית הנפלאה שאכלו בארץ עד סוף שנות ה-70

העגבניות והפלפלים נזרעו במכלים קטנים, שיהיה להם קל להיקלט באחו. שלשום התחילו סוף סוף לנבוט. את השתילים שיצמחו נשתול לאורך שביל העדעדים ואולי גם בחלקה שבכניסה לאחו. ואם הכל יצליח, בקיץ הזה תוכלו פשוט לבוא ולקטוף את מה שיבשיל. חלום לא רע, לא?

10

הלובייה, הזריזה מכולם, נבטה ראשונה

9.jpg

שבוע אחריה התחילו לנבוט הפלפלים והעגבניות

6

והנה הם שתולים לאורך השביל. הקטנים האלה, אני מקווה, עוד יגיעו לגובה מטר וחצי ויותר

אה, צריך קודם להכין את השטח, לנכש עשבים, להפוך את האדמה, לקנות המון שקי קומפוסט בעצמנו כי המועצה עדיין לא העבירה שום תקציב, לשתול, לטפל…

איך נעשה את כל זה?

האחו לימד אותי לא להיבהל גם כשמשהו נראה בלתי אפשרי. נעשה מה שאפשר ונגדל כמה ירקות שנוכל. גינה בגודל מטר? שניים? חמישה? נגדל איתם ביחד ונראה.

רוצים לעזור? סמסו לי ל-050-8833518
רוצים לקנות זרעי מורשת לגינה?
חפשו את דוכן זרעי מורשת בנמל תל אביב בימי שישי, או קנו דרך האתר:
Moreshetseeds.com

 

 

 

מודעות פרסומת