למה יש כאן המלצה על ספר ילדים? כי הוא שב והמחיש לי למה אני מתעקשת על ״האחו הפורח״ גם כשאני מתייאשת לרגע כשטרקטור סתם הורס רבע מהשטח, כשזורקים גזם בוגנביליה על הנביטה החדשה, וכששכן מעיף לשטח, מעבר לגדר שלו, דברים שהוא לא צריך.

בספר החדש המצויין "ביצה של תנין", שכתבה אילת שדה ואיירה שירז פומן, מתוארות בשניים מהשירים (בתמונה) חוויות שאני זוכרת מילדותי. צריך אחו של פרחי בר כדי שגם ילדי השכונה שלנו יוכלו לתת הוראות לנמלים ולהתיידד עם שבלולים (וגם לראות חילופי העונות ושאר הדברים שמאפשרת קירבה לטבע שאינו גינה).
ושאר השירים נפלאים גם הם. בשפה ישירה ומדוייקת, בחריזה שוטפת ומתנגנת, הם מחברים לעולם שבו היומיומי והפנטסטי מתקיימים ללא תפר.

והאיורים של שירז! הו שירז, כמה היא מוכשרת.

עוד הצצה לספר כאן:

(וחוץ מזה, בעוד יומיים תהיה לאחו ספרייה קטנטונת משלו, אז מתאים לכתוב כאן גם על ספרים).

20151111-132644.jpg

מודעות פרסומת