14 חצבים עלו ופרחו בספטמבר השנה בין שני עצי הזית. הם נשתלו כבר לפני שלוש שנים, אבל בכל שנה פרחו רק איזה שניים שלושה שלא הצליחו ליצור כתם. השנה, לראשונה, פרחה חבורה ממש!

לעומת זאת, תחת האקליפטוס, ליד השביל המתפתל הצר, לא עלה אפילו חצב אחד מעשרים-שלושים החצבים ששתלנו לפני שנה ושנתיים. הבוקר, בשיטוט קצר באור ראשון, ראיתי להפתעתי ששני חצבים בחלקה השנייה בכל זאת צצו ועלו. מעניין כמה יצטרפו אליהם.

האחו מלמד ענווה ללא ספק. אנחנו יכולים להעתיק בצלים מהחצר של טליה לאחו, לזרות שקי זרעים של פרגים וציפורניות, אבל לא להחליט מתי וכמה יפרחו.

ומה עוד:
לפני החג הגיע הטרקטור הקטן מטעם המועצה – הבובקט – להרחיק את ענפי האקליפטוס שנשברו בסערה של החורף שעבר, לנקות שטחים שכוסו בשיחי ארכובית שתלטנית ובשיחי לנטנה – שתלטנים לא פחות, ולפנות את מה שזרקו בחודשים האחרונים מעבר לגדר כמה מתושבי רחוב האנפה: גזם בוגנויליה, זבל ליד גדר בית הכנסת, עץ ברוש שנכרת וסתם גזם גינה (די כבר, פליז…).

נזרעו לקראת הגשם:
על הסוללה מול הזיתים פוזרו זרעים של קיפודן (תודה לנירית שאספה לנו) – פרח עם כדור תפרחת כחול מקסים. הוא פרח אופייני יותר לצפון, אבל קיבל אישור להשתתף בגינת השיחזור הנופי שלנו כי הוא מופיע גם באיזור גבעות הכורכר (האזור שלנו).
במבואה של האחו מרחוב הדרור נזרעו כמה חלקות נסיוניות – בגודל מטר כל אחת – של מגוון צמחי בר שהזרעים שלהם נאספו באזור: זנב ארנבת, שני מיני קחוונים, קצח ועוד. שלטים קטנים מסמנים את מיקומם כדי שנוכל לעקוב אחרי הקליטה שלהם.

מחכים לגשם.

20140929-071428.jpg

20140929-071403.jpg

20140929-071420.jpg

20140929-071341.jpg

מודעות פרסומת