נסענו לבקר את משק ״זרעים מציון״ בכרם שעוסק בהצלת פרחי בר משטחי בנייה וסלילת כבישים, איסוף זרעים פקעות ובצלים, וטיפול בהם (הפרדת זרעים מהלקטים ושימור בתנאי יובש וקור) כדי שאפשר יהיה להשיב אותם לטבע.

את הסיור עשה לנו אברהם (אחיו של ציון). מתוך 2800 פרחי בר שקיימים בארץ, ב״זרעים מציון״ יש זרעים, פקעות ובצלים של כאלף מהם, לדברי ציון.
עכשיו הכל פורח ומקסים. בטיול קצר של כחצי שעה, בשטח של כמה מאות מטרים, פגשנו עשרות פרחים אהובים ומוכרים וגם כמה חדשים.

השנה הם עשו פרויקט מיוחד בשיתוף משרד החינוך, במסגרתו חולקו מבחנות קטנות עם פרחי בר (לפי אזורי גידול) לגני ילדים ברחבי הארץ כדי שיוכלו לזרוע, לעקוב אחרי התפתחות הזרעים עד שנתנו פרחים, וכך להכיר את פרחי הארץ (ואולי גם לללמוד לאהוב אותם ולשמור עליהם יותר).
הזרעים במבחנות חולקו גם לפי תכונותיהם המיוחדות של הפרחים – מושכי חרקים, מושכי ציפורים ופרפרים.

מאחר שבשלב זה המועצה לא ממשיכה את פיתוח האחו, עברנו למימון עצמי. קנינו מ״זרעים מציון״ ארבעים פקעות של בן חצב יקינתוני (אפשר לראות אותו פורח באחו על הסוללה מול הזיתים). זה פרח שמעלה עמוד תפרחת, כמו חצב אבל הפריחה כחלחלה, והפריחה באביב, עם העלים, לא בסוף הקיץ כמו החצב).

אברהם הסביר לנו, מה שאנחנו בעצם כבר יודעים מניסיון, שפרחי בר, כמו שאומרים הילדים, ״מחליטים על עצמם״. הפקעות והבצלים לא פורחים בכל שנה, זרעים יכולים לנבוט אפילו חמש שנים אחרי שנזרעו.

אז כמו שכבר נאמר פה, יותר מכל. האחו מלמד אותנו סבלנות…

20140323-071043.jpg

20140323-071118.jpg

20140323-071144.jpg

20140323-071158.jpg

מודעות פרסומת