סיור עם יוסי בחורשת האקליפטוס בשבת גילה לנו כמה דברים:
1. יש בחורשה שועלים, כמו שעידו אמר לי מזמן בביטחון מלא. לראייה, ראינו שועל מת למרבה הצער.
2. יש בחורשה איזור קטן בקוטר שלושה ארבעה מטרים שבו האדמה משתפלת פתאום ויוצרת מין עמק קטנטן ובו, צפוף צפוף, עצים דקי גזע. קחו לשם ילד והוא ירגיש שהוא בחבורת הטבעת מסתתר מפני אורקים.
3. יש שם אזור בקוטר ארבעה מטרים או יותר, מכוסה כולו בארכובית השבטבטית בגובה חמישים-ששים סנטימטרים. זה אמנם מצע קפיצי שכיף מאוד לקפוץ עליו אבל שום דבר אחר לא יכול לצמוח שם.

מצוידים במידע מסעיף 3, מיהרנו לאחו לדלל ארכוביות. כל אחד מאיתנו בדרכו: יוסי מכה בעצמה על הגזע המרכזי במעדר, ואני מנסרת אותו בסבלנות עם סכין או מזמרה. מילאנו שתי באלות גדולות ועוד נשארו הרבה ארכוביות שצריך לפנות אותן

היום המשכתי בעזרת איציק ונכדותיו החמודות יעל והילה. השתיים, ידידות ותיקות של האחו שהשתתפו כבר לא פעם בשתילת חצבים, רקפות ועוד, זרעו תורמוסים וקחוונים, עישבו חמציצים ופילסו שבילים, הצטרפו הפעם לדילול הארכוביות. איציק ואני הכנסנו ארכוביות גזומות לתוך הבאלה שהתמלאה במהירות, ויעל והילה נכנסו לתוכה, קפצו והידקו את הגזם ועשו מקום לעוד. והם עשו עוד משהו חשוב – הפכו את העבודה שלנו לבילוי מאוד משמח!

לסיום קיבלו שקיות הפתעות והמון תודה.

מודעות פרסומת