Image

ביום שישי, לפני שבועיים, בשלוש וחצי, נפגשנו לשעה קלה באחו. אתי ואברהם מולכו, בן שקולניק, שרלי בן שבת, אירית ואלון גרנות, הילדות רומי וחברתה אור, ויוסי ואני. מפגש רב דורי של סבים, הורים, ילדים בוגרים וצעירים שגרים בשכונה. אחר כך עבד באחו צוות איקה-טליה-שרה
תוך כדי עישוב, עידור, גיזום, ניקוי וזריעה, קשקשנו, שמענו מה חדש, שתינו תה (תודה אתי). בשכונה שלנו שבה לכל אחד חצר משלו, עם שער וגדר, ושאין בה רחוב של חנויות ובתי קפה להתהלך בו, בשכונה שבה לרוב השכנים יש ילדים שבגרו וכבר לא נפגשים בגן, בצופים או בבית הספר, מפגש כזה מתקיים לעיתים רחוקות. זה מפגש נעים שמשתתפים בו גם בני זוג, ילדים, נכדים. וזה לא בכלל דומה לחווית העישוב המייאש לבד בגינה
Image
מימין: התורמוסים של רומי ואור, מזרעים שלידיה ואני אספנו, מתחילים לבצבץ.

היום פתחתי את הבוקר בסיור עם עופר (איש פרחי הבר) ועם עדי (קבלן התחזוקה שמתמחה בפרחי בר). עופר, כדרכו, דילג בקלילות וזיהה כל נבט פרג, ציפורנית, פשתנית יפו, עדעד, מרסייה יפהפיה ועוד. כשרואים את השטח מבעד לעיניו אפשר לדמיין את שטחי הפריחה שיהיו. סימנו בעזרת חבל ויתדות כמה אזורים שיש להם פוטנציאל פריחה אם נספיק לעשב את החמציצים

לידידי האחו היקרים: קודם כל – תודה! אני רואה ששטחים מתנקים מחמציצים בכל מיני מקומות באורח פלא! אם אתם מעשבים בשטחים שסומנו בחבל, חשוב להוציא רק חמציצים. ולתלוש אותם אחד אחד עם שורש הכי ארוך שאפשר. את שטח הרקפות שמתחת לזיתים עופר ביקש שלא נעשב יותר כי מה שנובט שם עכשיו יפרח כשהרקפות יסיימו לפרוח

למטה: עופר ועדי בודקים מה נובט

20130123-184557.jpg

מודעות פרסומת