דמיינו כאן חלקת כלניות (שיפרחו רק בעוד שנתיים)

יום הולדת 6 לאחו במספרים:

1280 שתילוני כלניות שהופקו מזרעים

50 ילדים ובערך 50 מבוגרים

3 תחנות פעילות

1 פינת קפה ותה בשטח על גזייה

1 שולחן כיבוד

1 פסקול

1 שקדייה

2 תאנים

50 שתילי לוע הארי לקחת במתנה הביתה

2 שעות פעילות

היה תענוג. להתראות באחו!

(צילומים: אתי מולכו, עופר הוכברג, ורדה שלו, מירי דהאן)

img-20170217-wa0007

עופר ועודד מכינים את השטח ואת השתילונים

תוכנית האירוע על השלט ובעל פה, ומתחילים!

 

כאן מחלקים כיבוד (מזל מארגנת את השולחן) וכאן מחלקים שתילים (שירה מחלקת)

 

צובעים חלוקי נחל (שירה ואורפז מפעילות את התחנה)

4

והנה האבנים המקושטות – תוחמות את אזור הרקפות החדש

15

 

וכותבים חוות שעת על ספרי ספריית הגמד (מוריה עוזרת)

6

11

ושותלים כמובן – לכבוד זה התכנסנו

לסיום אופיר, אסף ורותם שותלים שקייה

13

אופיר מחלק לכל הילדים פרחים ו…נפרדים

17.jpg

וגם החמודים האלה נהנו בדרכם…

18.jpg19.jpg

קיו אר קוד צומח באחו

אם אתם רשומים בבלוג, ותיבת הדואר שלכם התמלאה מאתמול במטח של 30 הודעות על פוסטים חדשים שכתוב בהם רק ״כאן יהיה טקסט״, לא להיבהל. לא השתלט על הבלוג טרול ואני לא השתגעתי. זוהי הכנה למאגר פרטי טריוויה מעניינים (אני מקווה) שאפשר יהיה להגיע אליהם על ידי סריקה של קיו אר קוד (ברקוד) שיוצמד לשלטים קטנים באחו.
המידע יהיה בבלוג, והברקוד שמוביל אליו יוצמד לשלט קטן שיהיה באחו עצמו ליד הפרח/צמח.
כך בטיול באחו תוכלו גם לגלות איך החולדים מתקשרים ביניהם ומה יש להם במחילה, מה משותף לכלנית וחמנית ועוד.

ולמי שלא מתחבר לברקודים, כל המידע הזה יופיע גם בבלוג תחת הלשונית ״הידעת״.

בסיור הבוקר ראינו קווחן ראשון, לא מעט ציפורניות, התחלה של עמודי תפרחת אצל התורמוסים והתחלת פריחה באחד משני עצי השקד! ובשישי הבא – ה-17 בפברואר בשעה אחת – ניפגש לשתילת פקעות זעירות של כלניות שיפרחו אמנם רק בעוד שנתיים, אבל היי – השיעור הכי גדול שלמדתי באחו זה סבלנות…

שיהיה לכם בילוי נעים באחו, עם או בלי סמארטפון (עדיף בלי).

20170210-084746.jpg

20170210-085153.jpg

האם העדעד פורח לעד?

תגיות

לא, הוא לא, אבל הוא בהחלט נראה כאילו אינו נובל והוא מצליח לשמור על הצבע הכחול-סגול העז שלו לאורך חודשים, מסביבות מרץ ולפעמים עד הקיץ ממש. העדעד גם מפיץ את עצמו בקלות – כך נוצר כר העדעדים שמאחורי הספרייה באחו.

%d7%a2%d7%93%d7%a2%d7%93-%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%9c

הסביון אביבי?

תגיות

כן, הוא אביבי, אבל הוא גם סתווי וגם חורפי. איך זה יכול להיות? פשוט מאוד: הוא פורח במשך כחצי שנה. הוא מראשוני הפורחים בנובמבר, ומייצר מרבד צהוב ביחד עם ציפורני החתול והניסניות, וממשיך לפרוח אפילו עד מאי לפעמים. ולמה קוראים לו סביון? על שם כדור הזרעים הכסוף שהציציות שלו דומות לשערות של סבא. כיף לנשוף על הכדור הזה ולראות את הזרעים עפים למרחק…

%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%90

יש עשן בלי אש?

תגיות

כן, זה העשנן המטפס! טוב, הוא לא באמת מעלה עשן, אבל זה קצת נראה ככה כי יש לו פרחים לבנים שהקצה הלוהט שלהם נראה בוער. לי זה עוזר לזכור את שמו, אבל אמרו לי שהוא זכה לשם הזה דווקא בגלל שורשיו, שמפיצים ריח של עשן. ולמה קוראים לו מטפס? כי הוא מטפס על כל מה שבסביבתו.

%d7%a2%d7%a9%d7%a0%d7%9f

מה משותף לכלנית וחמנית?

תגיות

הכלנית, כמו החמנית, מסתובבת במשך היום כדי שפניה יהיו תמיד מול השמש! בכלל, פרחי הכלנית פעילים מאוד – הם נפתחים בכל יום בבוקר (בימי שמש) ונסגרים בערב או כשהשמש מסתתרת מאחורי עננים.

ולמה האדומה פורחת לבדה? הכלנית האדומה פורחת מדצמבר עד מארס (מאוחר יותר מאחיותיה הוורדות/לבנות/תכולות/סגולות). ומדוע יש מקומות שכל הכלניות בהם רק אדומות? אחד ההסברים (לא בטוח שהוא נכון) הוא שהכלנית האדומה גדלה דרומית מאזור המרכז, כי היא יכולה להסתדר גם באזורים יבשים ומשום שהיא, בניגוד לאחיותיה בצבעים האחרים, מחבבת קרקע גירית.

כלנית.jpg%d7%9b%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%aa-1

שָׁקֵד או שְׁקֵדִיָּה?

תגיות

 שם העץ הוא שקד, אבל כשהוא לובש שמלת פרחים לבנה הוא לגמרי שְׁקֵדִיָּה! השקדיות באחו שלנו פורחות בסביבות ט"ו בשבט והפרי מבשיל אחרי כמה חודשים – ביולי. כשהפרי צעיר וירוק אוכלים אותו בשלמותו, אבל כשקליפת הפרי מתקשה ונעשית חומה, מפצחים אותה ואוכלים רק את הגלעין שבפנים.

צילום: אתי מולכו

מה אפשר לאכול פה?

תגיות

יש באחו הרבה צמחי בר למאכל. הגדולה והמוכרת מביניהם היא החלמית המצויה – החוביזה – ששמה נלקח מהמילה "חובז", לחם בערבית. לילדי שנות ה-60 סיפרו שכשהיה מחסור באוכל בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות תושבי העיר אכלו חלמית. כשהייתי ילדה חשבתי שהם אכלו את הפירות הלבנים הקטנים שלה, שנראים כמו חלה עגולה, אבל היום אני יודעת שהם אכלו את העלים (שהם אכילים בדיוק כמו תרד ומנגולד). כשהעלים צעירים ורכים אפשר פשוט לאדות אותם (כמו במתכון למטה), וכשהם גדולים אפשר להשתמש בהם להכין "ממולאים" כמו שמשתמשים בעלי גפן.

אתם מוזמנים לקטוף כמה שבא לכם. יש באחו ה-מון. רק היזהרו מהסרפדים שגדלים לצידם לפעמים.

מירי דהאן

תבשיל חובזה

מתכון של חוסאם ממסעדת "אלבאבור"

המרכיבים (ל-4 מנות):

צרור גדול של עלי חובזה טריים (להפריד מהגבעולים)

2 בצלים גדולים קצוצים דק

1 כפית מלח

1/4 כוס שמן זית לטיגון

מיץ מלימון טרי

ההכנה:

  1. קוצצים את החובזה לרצועות דקות ושוטפים היטב.
  2. מזהיבים את הבצל בשמן זית במחבת גדולה מאוד (בהתחלה החובזה תופסת הרבה מקום)
  3. מוסיפים את עלי החובזה, מערבבים, מתבלים במלח, וממשיכים לבשל עד שהעלים רכים.
  4. מסירים מהאש, סוחטים מעל את מיץ הלימון ומגישים חם או קר. טעים מאוד על אורז.

מקור: ynet.co.il/articles/0,7340,L-4038614,00.html

עוד מתכוני חוביזה כאן:

http://food.walla.co.il/item/2610715

רקפת, מה שם המשפחה שלך?

תגיות

כן, כל רקפת שייכת למשפחה קטנה משלה, בתוך המשפחה הגדולה של הרקפת המצוייה, ויש אפילו דרך לזהות את השיוך: אם תסתכלו על עלי הרקפות, תראו שיש עליהם דוגמה מיוחדת של כתמי כסף. הכתמים האלה נוצרים מחללי אוויר שנמצאים מתחת לשכבת התאים העליונה של העלה. לכל משפחת רקפות יש ציור ייחודי משלה! לכן, כשרואים משטחי רקפות, אפשר תמיד לדעת מי במשפחה של מי.

%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%a8%d7%a7%d7%a4%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%90%d7%93%d7%9d%d7%a8%d7%a7%d7%a4%d7%95%d7%aa

צילום עלי הרקפת ומידע: דודו אדם

נעים להכיר: גמד האחו

תגיות

גמד האחו הפורח אוהב ספרים. יש לו מעל המיטה מדף מלא ספרים קטנים כמוהו. הוא אוהב שאתם באים לבקר, גם אם הוא לא תמיד בבית. הוא דאג שתהיה ליד הבית שלו ספרייה מלאה בספרי ילדים. הספרים אמנם גדולים מדי בשבילו אבל הם בדיוק בגודל המתאים לילדים. אתם מוזמנים לבוא, לשבת ולקרוא סיפור, ולפעמים הגמד יקשיב.

הדלת לבית שלו סגורה. כדי לפתוח אותה צריך להגיד לחש קסמים שרק הגמד יודע, אבל גם בלי להיכנס, אפשר לראות מה יש בבית אם מציצים מבעד לשלושת החלונות (הגמד מרשה להסתכל, רק מבקש לעשות את זה בעדינות ובזהירות בלי לשבור – שלא ייכנס לו גשם לבית ושיוכל גם הוא להביט החוצה ולראות את האחו).

מכל חלון, הבית נראה קצת אחרת. הכי כיף להציץ פנימה בלילה, עם פנס.

איך נראה הגמד? מתי הוא נמצא בבית? איזה סיפורים הוא הכי אוהב? למען האמת, אני לא יודעת – תצטרכו לגלות בעצמכם. ואם תראו אותו – ספרו לי בבקשה.

(רוצים לתרום ספרי ילדים לספריית הגמד? יופי! שימו אותם בשקית על השולחן ליד הספרייה)

%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%9e%d7%93-%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%9e%d7%93-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9f

מי מתחבא אצל הלופית המצוייה?

תגיות

חרקים מבקרים את התפרחת שלה. הם נכנסים לתוך הצינורית המפוספסת שלה כדי למצוא מסתור והגנה מקור ומגשם (ובתמורה, בלי ידיעתם, הם עוזרים לתהליך ההאבקה שלה). הלופית המצויה הזו הגיעה לאחו מהשדות שבהם נבנו שכונות חדשות בבאר יעקב. ידיים אוהבות העבירו אותה לביתה החדש כאן. קוראים לה גם "מטה אהרון", בגלל דמיונה למטה המכופף של אהרון הכהן.

%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%94

מקורות: עידו ארמיאץ'; מייק לבנה וערגה אלוני מאתר "צמח השדה". לקריאה נוספת:

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=179

מה עושים הערב?

תגיות

יוצאים לבלות עם הציפורנית המגוונת! לפרח העדין הזה יש באחו שתי בנות דודות – ציפורנית מצרית וציפורנית ארצישראלית, אבל רק היא, המגוונת, חוגגת בערב. רוצים לראות אותה במלוא הדרה? אל תבואו באמצע היום – היא ישנה שנת צהריים! במשך היום, משעות הבוקר המוקדמות, עלי הכותרת שלה הולכים ומתקפלים כלפי פנים, כמו אצבעות מכופפות, עד שהפרח סגור לגמרי. אחר הצהריים, כששאר פרחי האחו הולכים לישון, היא מתעוררת ועלי הכותרת שלה נפתחים כדי לקבל את פניהם של פרפרי הלילה שמאביקים אותה.

ציפורנית סגורה.jpg

מקורות: מייק לבנה מאתר עשב השדה. לקריאה נוספת

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=392

איך פרח קטנטן מצליח לפרוח בשדה של ה"גדולים"?

תגיות

תשאלו את פרח המרסייה היפהפייה שהצמח שלו קטנטן, בגובה 15-10 סנטימטר בלבד. אז איך הוא עושה את זה? פשוט – הוא מזדרז לנבוט הרבה לפני צמחים גדולים וחזקים ממנו, וכך הוא מספיק לפרוח ולהפיץ זרעים לפני שכניו, הסביונים והתורמוסים.

מרסיות.jpg

איך חולדים מתקשרים?

תגיות

החולד חי לבד, אז למה הוא צריך לתקשר בכלל? כדי לדעת אם במחילה הסמוכה יש זכר שכדאי להתרחק ממנו, או להיפך – בת זוג שכדאי לפגוש. אז איך הוא "מדבר" איתם? בנקישות. החולד חובט את ראשו קלות בתקרת המחילה, הנקישות מרעידות את האדמה ונקלטות על ידי החולד השכן שעונה לו בנקישות גם הוא וכך מתברר אם הוא בן או בת.

בשלושים שנים האחרונות ראינו חולד רק פעם אחת, אבל אנחנו יודעים שהם גרים באחו בגלל תלוליות העפר שהם משאירים בזמן החפירות שלהם. מערכת המחילות של החולד מפוארת למדי, כראוי למי שגרים בשכונה כפרית: יש בה חדרים גדולים המשמשים לאגירת מזון, מקום לעשיית צרכים וגם חדר שינה מרווח המרופד בקש.

%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%93

מקורות: עידו ארמיאץ'; ווויקיפדיה. לקריאה נוספת:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99

מתחת לסלע וסביבו

תגיות

פעם הייתי סרבנית מתנות, אבל בשש השנים האחרונות אין לי שום בעיה איתן (בתנאי שהן קשורות לאחו כמובן). מה קיבלתי? מגפי גומי מגניבים, כלי גינון הכי משובחים שיש, שלושה עצי פיטנגו, ערימות של פקעות של נרקיסים, כלניות וסתווניות, והמתנה האחרונה מאחי גילי וגיסתי מיכל – 300 פקעות גדולות (בנות 12!) של רקפות.

image-1

סופיאן ואחמד פינו איתי הררי חמציצים, מזל עם שני נכדיה – הראל ונדב – הכינו מקום לרקפות סביב הסלעים בכניסה, חפרתי בורות, ספרתי פקעות וחילקתי לארגזים, הדבקתי מדבקות "צד זה למעלה" (הצד הקמור למטה) וקדימה לשתול. שתלנו את הפקעות בין אבני הסוללות וכמה שיותר קרוב אליהן, כי כבר ראינו שזה מה שרקפות הכי אוהבות. הילדים שתלו על הסוללות האופקיות והמבוגרים על השיפועים שצריך ידיים ורגליים קצת יותר ארוכות כדי להגיע אליהם.

image-2image-3image-4

חלק מהרקפות החדשות אולי אפילו יספיקו לפרוח השנה. בינתיים אפשר לראות את הרקפות שכבר גרות באחו כמה שנים. אתם מוזמנים להסתכל גם על העלים שלהן. דודו אדם סיפר בקבוצת בוטניקה לאוהבים- צמחי א"י שלכל רקפת יש "טביעת אצבע" ייחודית המתבטאת בדוגמת הציור המיוחדת לה על העלים שלה.

image 6.jpg

כתמי הכסף שעל העלים (ראו בצילום של דודו אדם למעלה) הם בעצם חללי אויר שנמצאים מתחת לשכבת התאים העליונה של העלה ולכל משפחת רקפות יש ציור משלה! לכן כשרואים משטחי רקפות אפשר לדעת מי במשפחה של מי…

image 5.jpg

בשנה הבאה צפו למרבדים וורודים!

ולסיום, כמו תמיד – ביקור בספריית הגמד.

image 7.jpg

תודה לאהרון על קבלת עובדי הגינון, תודה לשני הבחורים המצוינים שעבדתי איתם, תודה למזל ונכדיה ולשותלים ששתלו בעדינות כל פקעת כאילו היא הכי חשובה בעולם, תודה לדודו ומיטל מקבוצת בוטניקה על המידע ותודה לאתי המתעדת הנפלאה שצילמה הכל.

אם אתם חובבי פריחה, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצה החמודה בוטניקה לאוהבים- צמחי א"י שבה אפשר לנוח מפוליטיקה, צער בעלי חיים, או כל דבר עצוב אחר שעולה לכם בפיד בפייסבוק שלכם ולפתוח את היום בתמונות פריחה מרחיבות לב.

שביל הפרגים

תגיות

שלוש בחורות מ"גדוד העבודה", שלושה מעדרים, מגרפה אחת והמתעדת שלנו – אתי מולכו – ויש שביל חדש בחורשה. משמאל לשביל (אם באים מכיוון הספרייה) יש המון נבטים של פרגים. אני מקווה למרבד פרגים באביב (לא לדרוך…)

תודה לרותי שוורץ ולרחל קאווה, תודה לאתי שתיעדה את התהליך, ותודה לאחו שבזכותו פגשתי לראשונה את רחל שגרה שלושים שנה שלושה בתים ממני!

%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-1

%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-4

%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-5

 

 

 

השראה: ספריית רחוב לדרי רחוב. פורטלנד, אורגון

תגיות

תרגום הסרטון:

בן הודג'סון הוא ספרן על גלגלים. הוא עובד עבור "street books" (ספרי רחוב). זו ספרייה ניידת שמביאה ספרים ישירות לחסרי בית בפורטלנד אורגון. בן הוא חייל לשעבר והוא גר בחוץ (ברחוב) כשהפך ללקוח של "street books" לפני חמש שנים.

(שיחה עם לקוחות)

בן: "הייתי שם כמעט בכל שבוע בכל העונה הראשונה בקצב של כשלושה ספרים בשבוע. קראתי מעל 50 ספרים. אתה יושב ואין לך מה לעשות חוץ מנעוץ מבטים בחלל, וזה הרבה יותר נסבל כשיש לך מה לעשות כפעילות פנאי." עכשיו יש לו בית והוא חבר בוועד המנהל של סטריט בוקס.

לורה מולטון ייסדה את "סטריט בוקס" ביוני 2011 כדי להציע ספרות, ושיחה ידידותית, לכל מי שזקוק לזה. לורה: "יש הרבה תפיסות מוטעות על אנשים שחיים בחוץ, ואחת מהן זה שהם לא קוראים או שהם לא יתעניינו בספרות, או שהם לא היו בקולג'. יש הרבה הנחות שאנשים עושים בגלל שאנחנו לא מכירים את הסיפור שלהם. אחת המשימות של סטריט בוקס היא להציע תחושת קהילה ולהשיב את הכבוד לאנשים שנהדפו החוצה או עברו לשוליים".

(שיחה עם לקוחות)

להבדיל מספריות רגילות, בסטריט בוקס אין צורך בתעודה מזהה או כתובת כדי לשאול ספר. המשתמשים יכולים להחזיר ספרים שהם שואלים או לתת אותם למישהו אחר. לורה: "אני חושבת שהלקוחות לעיתים קרובות אסירי תודה על ההזדמנות למלא את אחר הצהריים שלהם בעולם אחר. שיעבירו אותם מהמציאות הנוכחית שלהם – אם זה משהו שהם נאבקים איתו."

בן מקיים את משמרת הספרייה שלו בכל יום שני, ויש לו טיזר למשוך לקוחות בימים חלשים:

"בואו חברים

קחו ספרים

קבלו את הסיפורים!

יש לנו סיפורים קצרים,

ויש ארוכים,

סיפורים בשתי קומות,

סיפורים על אהבות,

סיפורים על מלחמות

ועל תפארת הבקרים"

 

סימון שבילים

תגיות

יוסי העתיק היום חצבים צעירים שנבטו באחו  לסימון שביל האיקליפטוס. בכל שנה לקראת עונת הנביטה הם יוציאו עלים ירוקים בולטים שיראו בבירור היכן עובר השביל. ולמה חשוב השביל? כי הכל נובט עכשיו. הנבטים רכים ונפגעים בקלות. לכו רק בשבילים בבקשה…

גשש בלש באחו: איך נובט תורמוס

תגיות

אתם מוזמנים לחפש את סימני הנביטה בחלקה של התורמוס הארצישראלי.
אם תסתכלו טוב טוב, תוכלו לראות בימים אלה את כל שלבי הנביטה.

שלב 1:
האדמה נבקעת. רואים תלולית קטנה עם סדקים. כמו קליפת ביצה שנסדקת לפני שבוקע האפרוח

1

שלב 2:
זוג עלים פסיגיים – עלים עבים (בשרניים) וחזקים – בוקעים מהאדמה ומפלסים דרך. אפשר לראות בין שני העלים האלה את העלים העדינים יותר שיבואו אחריהם

2

שלב 3:
מתוך שני העלים הראשונים בוקע גבעול עם עלי התורמוס המאוצבעים (עלים שנראים כמו כף יד עם אצבעות)

3

(לחיצה על המילה turmus תפתח לכם פי די אף שאפשר להדפיס ולקחת איתכם לאחו)

turmus

גשש בלש באחו

תגיות

זרענו, שתלנו, גשם טוב ירד, ועכשיו האחו נובט.

מצורף מדריך שיעזור לכם לזהות כמה מהנבטים באחו. אתם מוזמנים לצאת לטיול בלשי. מותר להיעזר בשלטים…

סידרתי את התמונות בזוגות של נבטים שלפעמים ממש קשה להבדיל ביניהם! חוץ מהרקפת כמובן, שעלי הלב המעוטרים שלה לא דומים לשום דבר אחר…

sprouts2.jpg

הזוג הראשון – למעלה – קצת מאתגר. אתם מוזמנים למצוא בעצמכם את ההבדלים.

והתורמוסים? התורמוס הצהוב הוא אורח חדש אצלנו, ועליו אכן דומים לעלים של אחיו התורמוס הארצישראלי, אבל עדיין מספיק שונים כדי שאפשר יהיה להבדיל.

והזוג המאתגר מכולם, עבורי לפחות: עלי העירית הגדולה לעומת עלי הנרקיס. הפרחים אינם דומים כלל, אבל העלים…

טוב, אין ברירה אלא להיעזר בשילוט במקרה הזה

בילוי נעים!

אם אתם רוצים להדפיס את המדריך על דף איי 4 ולקחת אותו לאחו איתכם, לחצו על המילה באנגלית שמתחת למשפט הזה:

sprouts