נפלאות השועלים

17202993_1643554299286622_513563773012992717_n

כל צילומי השועלים צולמו על ידי דודי יפרח

אני לא יודעת איך נראה עמוד הפייסבוק שלכם. אצלי הדף מתמלא בכל יום בתמונות של פרחי ברפרפרים ובחודשים האחרונים גם בצילומי השועלים של דודי יפרח ובהם שגרת יומיום שועלית: הם צדים, מתבוננים ורצים ואז מתפרקדים, מפהקים ומתחממים בשמש.

רצים

לפני שבוע, בטיול היכרות עם מה שצומח בסביבות האחו הפורח, נתקלנו יוסי ואני בבור מאורך ועמוק באדמה. צילמתי, שלחתי לדודי והוא אישר – זו מחילה פעילה של שועל. אתמול גם בא לראות בעצמו, ליתר ביטחון, ומצא עוד ועוד פתחים.

מחילה

כבר ראיתי שועלים בבאר יעקב, חוצים בחטף כביש או שדה, אבל מעולם לא ראיתי אותם כל כך מקרוב כמו מבעד למצלמה של דודי – מרהיבים ביופיים ורבי הבעה. איך הוא עושה את זה? ביסודיות, סקרנות וסבלנות. הרבה סבלנות. בשלוש השנים האחרונות הוא קם בכל בוקר בחמש ונוסע לבקר את השועלים "שלו" – שלוש משפחות שהוא מכיר את מחילותיהם על כל פתחיהם. בשקט, ממרחק, לעיתים מתוך מסתור, הוא צופה בשועלים בלי להפריע, מקפיד במיוחד לא להתקרב לגורים כדי שלא יתיידדו עם בני אדם ולא מאכיל אותם כדי שילמדו להשיג אוכל בעצמם.

"לכל  מחילה יש לפחות 2 פתחים", הוא מסביר, "אני אף פעם לא יודע מאיפה השועל יצוץ. אבל את מכירה את זה שאנחנו מרגישים כשמישהו מסתכל עלינו? אז ככה זה – פתאום אני מרגיש משהו. אני מסתובב ורואה שועל".

16107439_1622615351380517_2778173040374292041_o

בשבע בבוקר, כשהשועלים הולכים לישון לכמה שעות, דודי נוסע לעבודה, ושעה לפני השקיעה כשהם שוב פעילים – הוא חוזר לשטח. זה הפך להיות הרבה יותר מאשר רצון להשיג צילום טוב. בלי להחליט על זה, דודי הפך לחוקר שועלים. לעיתים הוא נוסע אל המאורות ללא מצלמה רק כדי ללמוד וליהנות מהחוויה. הכול מעניין אותו (ואותי מעניין כל מה שהוא מספיק לספר לי): מה הם עושים, מה אופיו של כל אחד מהם, מה מערכות היחסים ביניהם, מה מצב הפרווה (עשירה בחורף ודלילה בקיץ) ומדוע באזורים שונים יש שועלים בצבעים ובמראה שונים, מה ההבדל בין שועלים שחיים בטבע נטו לעומת השועלים שחיים בסמוך ליישוב או לאתרי בילוי בחוף הים, מי מנהל ושולט במשפחה, איזה מין הורים הם, מה הם אוהבים.

בימים אלה השועלים פעילים במיוחד כי הגורים בגרו קצת והם כבר יוצאים מהמאורה, מתקוטטים, רצים אחרי אימא לנסות לינוק או לחטוף טרף שהביאה ומשחקים עם אבא במשחקי מרדפים.

18156165_1666244653684253_7797138089236692143_o

18268192_1667260143582704_5314412395203773330_n

גורים סקרנים

מה אוכלים השועלים? דודי אומר שהם אוכלים הכל – ירקות, פירות, ביצים, גוזלים וציפורי שיר, חרקים וכמובן מכרסמים קטנים (בזכותם יש פחות עכברים, חולדות וחיות קטנות אחרות שמזיקות לחקלאות).

עונת הצילומים מתחילה בנובמבר בתקופת החיזור. בדצמבר-ינואר יש הזדווגות (אז לובש השועל את פרוות החורף היפה שלו), ובערך בפברואר נולדים הגורים. כשהם בני ששה שבועות, באמצע מרץ, הם מתחילים לצאת מהמאורה ובסביבות יוני-יולי הם כבר נפרדים מההורים וחופרים מאורה משלהם. באוגוסט  יורדת מאוד הפעילות – קשה יותר למצוא מזון בעונה היבשה והשועלים ישנים רוב היום ופעילים מעט מאוד בלילה. בספטמבר-אוקטובר יש נדידת הציפורים (ודודי מצלם אותם), ובנובמבר? בנובמבר מתחילה עוד שנת שועלים…

***

ועוד בענייני שועלים
והפתעות הפייסבוק:

קטרין נקאש-קוזיאל קראה במקרה בפייסבוק על ספריית גמד האחו ושאלה אם אנחנו רוצים עותק של "שולי שועלון בחולות חולון" – זה נראה הכי מתאים שיהיה ספר טבע בספרייה שעומדת בתוך אחו. רוצים? ברור שרוצים! בשבוע שעבר קטרין הגיעה עם הספר החמוד שלה ואפילו כתבה לנו הקדשה!

הספר מתחיל כך:

photo (2)

איור של ליאת אלוף מתוך הספר "שולי שועלון בחולות חולון"

ההתעניינות של קטרין בנושא התחילה כשעשתה ביוטופ בתיכון על השועלים בחולות חולון. כשחזרה לשטח המחקר אחרי שנים, הצטערה לראות כמה הצטמצמו שטחי החולות והחליטה לעשות מעשה: לכתוב ספר ילדים על השועלים, לפנות לעיריית חולון בבקשה שישמרו על שטחי החולות ולהפיץ באמצעותם את הספר, בתקווה לקרב אנשים לטבע ולעורר מודעות לשמירה על שטחים פתוחים. העירייה נתנה את הספר במתנה ל-2,000 ילדים שעלו לכיתה א', ועוד 1,000 עותקים הופצו לחנויות ספרים, לגני ילדים וספריות בחולון, למוזיאון הילדים ולרשות הטבע והגנים. לפני שלוש שנים, תלמידי כיתות ו' בבית ספר ניצנים בחולון שנפגשו עם קטרין, אפילו הכינו ספסל שעוטר בדמויות שועלים בהשראת הספר.

הספר "שולי שועלון בחולות חולון" נמצא בספריית הגמד. אתם מוזמנים לקחת אותו בהשאלה!

photo (1)

דברים שכדאי לדעת (דודי יפרח):

  • למה שועלים מתחילים להתקרב ליישוב? כי הבנייה צמצמה את השטחים הפתוחים וכי יש מזון זמין – פחי אשפה פתוחים, מזון חתולים וכו'. אם רוצים שלא ייכנסו לשטחי מגורים חשוב לסגור היטב פחי האשפה ולא להשאיר אוכל של חתולים וכלבים ללא השגחה.
  • האם שועלים מסוכנים לנו? לגמרי לא. אפשר לצפות בהם ממרחק בטוח. הם אינם מתקרבים לבני אדם, ולא נושכים אלא אם כן התקיפו אותם.
  • ומה עם כלבת? בשנים האחרונות הבעיה כמעט נעלמה כי מחסנים שועלים ותנים נגד כלבת ע"י פיזור חיסון בתוך פיתיון.
  • שועלים ותנים הנם חיות בר מוגנות ואסור לפגוע בהם. חשוב לא להתיידד איתם ולא להאכיל.

***

רוצים שועלים בפייסבוק שלכם?

עוד צילומי שועלים של דודי יפרח כאן

השבלול הישנוני

תגיות

עידו ארמציאץ' מסביר שלחלזון הלבן שנפוץ אצלנו באחו קוראים דרחול השיח. החלזונות הצעירים בוקעים אמנם בתחילת עונת הגשמים אבל רק לקראת אמצע האביב, כשהם מגיעים לגודלם המלא, מתחילים לראות אותם באחו. בקיץ, בעונת היובש, הם אוטמים את הקונכייה והולכים לישון, ואחרי הגשמים הראשונים הם מתעוררים שוב. ראיתם אותם? מתקדמים לאיטם עם המחושים הזקופים שלהם?

אתם מוזמנים להתידד עם דף הפייסבוק של עידו – "ארצות החמרה" – ועם מבטו הסקרן, הידען והאוהב על הטבע שסביבנו.

דרחול

למעלה: דרחול בתנועה. למטה: דרחול בתנומה קבוצתית (צילומים: עידו ארמיאץ')

חלזונות של עידו

העץ המהיר

אם הייתה אליפות עולם לעצי פרי בקטגוריית ריצה למרחקים קצרים, יש מצב שהתות השאמי היה גורף את מדליית הזהב. העץ הזה פשוט זריז – מיום ליום אפשר לראות את השינויים על ענפיו. עכשיו הניצנים הקטנים שעל הענפים החשופים הופכים לעלים ירוקים רעננים. אחר כך העצים יפרחו, ובמאי-יוני הם כבר אמורים לתת פרי אדום-שחור (אני מקווה שיתנו פרי למרות שזו רק השנה הראשונה שלהם אצלנו). לא טעמתי עדיין אבל קראתי שהוא טעים במיוחד – שילוב בין תות עץ לבין פטל.

התותים שלנו מספקים הזדמנות מצויינת להראות לילדים את מעגל החיים של העץ – ניצנים, עלים, פריחה, פרי – בתוך זמן קצר. אם תבואו לבקר אותם פעם בכמה ימים תוכלו לראות שינויים ניכרים. אפשר אפילו לבקש מהילדים הגדולים יותר לתעד את התהליך בצילום או בציור. אשמח להעלות את התמונות או הציורים לבלוג.

איפה העצים? שניים בצד שמאל של השביל, מיד אחרי הסוללה שמול הזיתים, ועוד אחד תחת האיקליפטוס (בקשה: כרגע יש סביבו כל מיני שתילים קטנים, אז בבקשה לא להתקרב אליו. אפשר לעקוב אחרי שני העצים שצמודים לשביל).

מה עוד כדאי לדעת על העצים האלה? שהם עמידים במיוחד למזיקים, לחום ולקור. אחרי שייקלטו ויעמיקו שורשים, הם יוכלו להסתדר גם ללא השקייה, אבל בחודשים הראשונים הם זקוקים למילוי יומיומי של הגומות שסביב הגזע. מי משקה? שבעה צוותים של מתנדבים מגיל שלוש ומעלה – כל צוות בחר יום השקייה. תודה לכל המשקים המסורים!

20170424_162702

ניצנים ועלים ראשונים

20170425_073706

עוד ועוד עלים

20170429-101056.jpg

ילדי האחו הבוגרים בפעולה!

מירית (בת 11): "שירה סולטן, שאלה אותי ואת מוריה אם אני רוצה לעשות איתם את הפעילות. כבר היה למוריה רעיון – להכין מגנטים – ואני הצעתי גם להכין כתב סתרים שיוביל ל"אפיקומן" שהוא הפתעה שהילדים ימצאו באחו."

שירה (בת שמונה וחצי): "אחר כך הצטרפו גם מורג ואלין."

מירית: "זה לא היה קל להתארגן כי לכל אחת היתה דיעה משלה, וכל אחת רצתה להיות המובילה – המנהלת של כל זה. מירי קצת עזרה לנו כי היא אמרה שכל אחת תקשיב לשנייה ותראה מה היא מציעה. אז בסוף החלטנו שכל אחת תהיה אחראית על הפעילות שלה וכמובן שלא יתערבו לה ושיקשיבו למה שהיא רוצה. ביום של הפעילות באו כמה אימהות וכמה ילדים בני שנתיים או שלוש ועד שמונה (בערך)."

מוריה (בת 11): "לקחנו מגנטים שהיו זרוקים בשכונה, והדבקנו עליהם מדבקות לבנות. חילקנו אותם לילדים וביקשנו מהם לצייר דברים שקשורים לפסח, כדי שיקחו אותם הביתה וישימו על המקרר. מה שקרה זה שרק הגדולים ציירו ציורים של פסח והקטנים יותר ציירו מה שבא להם. זה לא הפריע לנו כי הם נהנו. גם ראינו שהם שמחים, והם גם אמרו לנו שהיה כיף."

מירית: "רק הילדים השתתפו בפעילות כמובן (האימהות צילמו), והם היו דווקא מרוכזים. חלק לא השתתפו כי לא בא להם, וזה לא הפריע לנו כי יש כאלה שלא אוהבים את כל הדברים האלה. נתנו לפעילות הזו רק חמש דקות כי הם יכולים להמשיך אותה בבית ולעשות עוד מגנטים כאלה אם בא להם. אחר כך חילקנו אותם לשתי קבוצות מתחרות. שירה החביאה את האפיקומן ואני עשיתי את הפעילות בעזרת מוריה. אמרנו להם שהמשימה הבאה היא לחפש "אפיקומן". הסברנו שהם יפתרו חידות וככה ימצאו את הרמז הבא. הם היו צריכים להראות לנו שהם פתרו את כתב הסתרים נכון ולתת לנו אותו. היו חמישה רמזים וזה לקח להם חצי שעה למצוא את האפיקומן. מה שיצא זה ששתי הקבוצות ניצחו כי הם מצאו את האפיקומן ביחד וככה יצא ששני ילדים והחזיקו את הקופסה – אחד מכל צד – ופתחו אותה. האפיקומן לא היה מצה כמובן. הוא היה דף לבן גזור בצורת מצה, עם נקודות שחורות-חומות. אז חצינו את הדף לחצי… אולי הם קצת התאכזבו מההפתעה אבל לא היה לנו משהו בבית להפתעה אחרת."

מורג (בת 10): "אני עשיתי עם אחותי אלין (בת שמונה) את משימת הקוואה-קוואה. נתנו לילדים דפים ריקים, לימדנו אותם שלב-שלב איך לקפל את הנייר כדי ליצור קוואה-קוואה ולצבוע כל חלק בצבע אחר, ובחלקים הפנימיים לכתוב כל מיני מחמאות כמו למשל – יפה, חכם/מה, אמיץ/צה, ואז לימדנו אותם איך משחקים: בוחרים צבע, בוחרים מספר מאחד עד עשר, ופותחים עם האצבעות את הקיפול כדי לראות איזה מחמאה יצאה לך."

שירה: "המשימה האחרונה הייתה שלי – למצוא באחו את הפרחים שבמדריך הפריחה ולהגיד מה השם שלהם. נתתי לילדים את מדריך הפרחים, וביקשתי מהם שיחפשו אותם בחוברות, ויסמנו  עם טוש מחיק את מה שהם מוצאים. זאת הייתה תחרות בין שתי קבוצות – המנצח הוא מי שמוצא יותר פרחים. הם רצו בשבילים, חיפשו איפה יש פרח –'הנה! יש פרח' – וסימנו. אחרי כמה דקות אמרתי להם  'בואו כולם, נגמרה הפעילות' וביקשתי מכל קבוצה שתגיד כמה פרחים הם מצאו. ואז ראינו מי ניצח."

מוריה: "אחרי המשימה הזאת, סיימנו, סידרנו וניקינו הכול וכולם הלכו הביתה."

שירה: "אני ממש נהניתי ואני מקווה שגם הילדים נהנו. לפני הפעילות חששתי שאף אחד לא יבוא ושמחתי שבאו."

כולן מסכימות: "נהנינו מאוד, היה לנו מאוד כיף להעביר את הפעילות, היה מאתגר וכיף לעבוד ביחד ואנחנו מקוות שהילדים נהנו. אחר כך היה כיף להיכנס לוואטסאפ ולשמוע את כל המחמאות והתגובות. תודה לכל מי שבא, ואנחנו מקוות לעשות עוד פעילויות כאלה. וגם כיף שיש אחו. פעם הוא היה מפחיד וקראנו לו 'היער החשוך' ועכשיו נעים לבוא."

פעילות ילדות

מרשים לי

אתמול, כשירד הערב על האחו, היו בו שלושה ילדים מרוצים מאוד ומלוכלכים מאוד (את צבע התכלת מהשיער של הדר יורידו רק מספריים). היה גם כיסא אחד שעבר תיקון וצביעה והמון שלטי סימון חדשים.

אבא שלומי עם הדר והראל (גם מורג הצטרפה לחגיגה בהמשך) עשו את כל העבודה הזו בלי כלים חשמליים – עם מסור פשוט, פטיש ומברשת צבע.

אפשר לתת לילדים צעירים כלים חדים? כן, אם מלמדים אותם איך, ושלומי לימד – הראה איך לסמן את קו הניסור, איך להניח רגל על הקרש כדי לייצב אותו, איך להרחיק את היד מהמסור ואיך לחתוך ישר. בביקור קודם באחו הם באו עם אולרים וגילפו ענפים. גם אתם זוכרים, כמוני, את התענוג לחשוף את הענף הלבן מתחת לקליפה ולחדד את המקל?

שלטים1

פס פרקט שנזרק בשכונה וכמה לייסטים, הופכים לשלטים, וכיסא שבור מקבל חיים חדשים

כיסא 1כיסא 2כיסא 3כיסא 4

* * *

גבר טאלי, המייסד של קייטנות Tinkering school, בתי ספר לניסוי וטעייה, מונה בהרצאה שלו ב"טד" כמה דברים מסוכנים שהוא ממליץ שתתנו לילדים שלכם לעשות. לא כדי שייפגעו אלא דווקא כדי שילמדו בגיל צעיר איך עושים את זה באופן בטוח. הנה ארבעה מהם:

  1. לשחק באש כדי ללמוד לשלוט באחד הכוחות המסתוריים בטבע. מדורה היא מעבדת למידה.
  2. לעבוד עם אולר כיס כי אולר הוא תיבת כלים שלמה – אפשר בעזרתו לחתוך, למרוח ולקדוח. ואם תלמדו כמה כללים בסיסיים – לחתוך תמיד מהגוף והלאה, לשמור שהלהב יהיה חד ולא לעבוד בכוח – הם יהיו בטוחים יחסית. כן, הם ייחתכו פה ושם, אבל זה יחלים.
  3. להשליך חנית כי המוח שלנו בנוי לפעולה הזו – לשילוב בין ניתוח נתונים ופעילות גופנית – וזה מפתח את היכולת להתרכז, לקלוט את המרחב התלת מימדי ולדמיין תוצאה לפעולה.
  4. לפרק מכשירי חשמל ישנים. לא את כל החלקים הילדים יזהו ויבינו אבל ההיכרות עם חלק מהם, ועם אופן תפקודם, תיתן להם תחושה שאפשר להבין את החפצים המורכבים והמסתוריים שסביבנו.

חמישה דברים מסוכנים: https://www.ted.com/talks/gever_tulley_on_5_dangerous_things_for_kids/transcript?language=en#t-542619

על הקייטנה (עם כיתוביות בעברית): https://www.ted.com/talks/gever_tulley_s_tinkering_school_in_action?language=he#t-229088

כיסא 5

השכונה הופכת דף

תגיות

,

הספרייהזו הכותרת שנתנה מאיה לוין מ"לאשה" לכתבה על ספריות קהילתיות כמו שלנו. ואכן אנחנו, אנשי הספריות הקהילתיות, "הופכים דף" ועושים את זה אחרת – הספרייה חינמית, ללא רישום, ופתוחה 24 שעות.

אם בא לכם לתרום לספרייה שלנו ספר מבוגרים, נוער, ילדים או פעוטות (ממש לא חובה), נשמח אם תבחרו בקפידה ספר טוב ממש. אין הרבה מקום על המדפים. אנחנו שומרים את המקום למומלצים שלכם! (הספרייה נמצאת מול רחוב הדרור 58, גבעת חוטר, באר יעקב)

צילום: צביקה טישלר באדיבות "לאשה"

אחוות האחו

היה בית על עץ האיקליפטוס הגדול באחו. הוא נבנה אמנם היטב אבל בחורף שעבר קרס אחד מענפי העץ בסערה וגרר איתו את המבנה כולו שנשאר מחובר למחצה, חלק מהמשטחים שלו שבורים ובמילה: מסוכן.

עץ 1.jpg

היום, כשנשבה רוח, כבר לא יכולתי להתעלם מהחריקות שלו. פניתי לקהילה – לחברי דף הפייסבוק של "האחו הפורח" בבקשת עזרה.

שירי נענתה מיד – "יש בחור עם ידי זהב ולב זהב שיכול לעשות את זה. רפי ארץ". עשר דקות מאוחר יותר, בחמש וחצי, הבחור על הקו. רוצה לדעת במה מדובר. "אתה יכול לבוא לראות?" "יכול".

עץ 2.jpg

יכול לראות ויכול לפרק… עם פטיש ועם לום, ובשילוב שובה לב של סבלנות, רוגע, מקצועיות ומרץ רפי פרק את המבנה ופתר את הבעייה (זה כתוב בשורה וחצי אבל לקח שעה וחצי).

עץ 3.jpg

הערב ירד. העץ כבר לא מסוכן והלב שלי מלא תודה.

עשיתי פעם רשימה של כל האנשים שלוקחים חלק בהקמת האחו ובתחזוקה שלו, כל אחד ותרומתו: זה שבנה את הספרייה, זו שמטפלת בספרייה, זה שמאמץ עצי פרי באחו ומשקה אותם, זו שצבעה, זה שתרם שעות טרקטור, אלה שסחבו אבנים וסללו שבילים, אלה שמעשבים ועוד ועוד. היו ברשימה למעלה משלושים שמות ומאז נוספו עוד רבים אחרים. וזה עוד בלי לספור את עשרות הילדים וההורים ששתלו וזרעו. יש לנו גינה קהילתית של ממש. הגינה של "אחוות האחו".

פורחים במרץ בְּמֶּרֶץ 

מיקס מרץ

מיום ליום נוספים פרחים – השבוע נוספה פריחת סייפן התבואה – חדש באחו!

סייפן התבואה

 

בואו לאחו ליהנות מקולקציית מרץ שלנו! בקטלוג שבלינק תוכלו למצוא רבים מהפורחים עכשיו.

קטלוג מרץ 2017

 

אתם מוזמנים להדפיס את המדריך, לטייל איתו באחו ולנסות למצוא ולזהות את הפרחים. יש ביניהם כאלה שקל למצוא כי הם רבים מאוד – כמו המרבד הצהוב של החרציות תחת האיקליפטוס, מוכרים מאוד – כמו הרקפות שבין אבני המסלעה, או בולטים לעין בגודלם – כמו בן-החצב היקינתוני שמעלה עמודי פריחה בגובה כ-40 סנטימטרים בתכול-סגול.

 

יש פרחים שמאתגר יותר למצוא אותם כי הם צנועים, מעטים וקטנים – כמו המרגנית הכחולה (או בשמה העממי המקסים – עין התכלת) שהנציגים העדינים שלה פזורים פה ושם, או מוקפים בצמחייה כמו התורמוס הצהוב. את כולם אפשר לראות מהשבילים (בבקשה לא לרדת מהשביל). בילוי בלשות נעים לכם!

מוצאים טעויות? כתבו לי miriomri@gmail.com

קטלוג מרץ 2017

בן חצב יקינתוני 1בן חצב יקינתוני

מרגנית השדה.jpg

מרגנית השדה (לפי גודל הקחוון שבתחתית התמונה משמאל, אתם יכולים להבין כמה המרגנית קטנטנה)

 

שלושה סוגי ציפורניות: הציפורנית הארץ ישראלית עזת הגוון, ולצידה הציפורנית המצרית והציפורנית המגוונת (תחתיה) שסוגרת את עלי  הכותרת שלה בשעות היום, ופותחת אותם שוב משעות אחר הצהריים עד שעות הבוקר המוקדמות

ועוד הרבה אחרים – תמצאו אותם במדריך

דמיינו כאן חלקת כלניות (שיפרחו רק בעוד שנתיים)

יום הולדת 6 לאחו במספרים:

1280 שתילוני כלניות שהופקו מזרעים

50 ילדים ובערך 50 מבוגרים

3 תחנות פעילות

1 פינת קפה ותה בשטח על גזייה

1 שולחן כיבוד

1 פסקול

1 שקדייה

2 תאנים

50 שתילי לוע הארי לקחת במתנה הביתה

2 שעות פעילות

היה תענוג. להתראות באחו!

(צילומים: אתי מולכו, עופר הוכברג, ורדה שלו, מירי דהאן)

img-20170217-wa0007

עופר ועודד מכינים את השטח ואת השתילונים

תוכנית האירוע על השלט ובעל פה, ומתחילים!

 

כאן מחלקים כיבוד (מזל מארגנת את השולחן) וכאן מחלקים שתילים (שירה מחלקת)

 

צובעים חלוקי נחל (שירה ואורפז מפעילות את התחנה)

4

הנה האבנים המקושטות – תוחמות את אזור הרקפות החדש

15

 

כותבים חוות דעת על ספרי ספריית הגמד (מוריה עוזרת)

6

11

שותלים כמובן – לכבוד זה התכנסנו

לסיום אופיר, אסף ורותם שותלים שקדייה

13

אופיר מחלק לכל הילדים פרחים ו…נפרדים

17.jpg

גם החמודים האלה נהנו בדרכם…

18.jpg19.jpg

קיו אר קוד צומח באחו

אם אתם רשומים בבלוג, ותיבת הדואר שלכם התמלאה מאתמול במטח של 30 הודעות על פוסטים חדשים שכתוב בהם רק ״כאן יהיה טקסט״, לא להיבהל. לא השתלט על הבלוג טרול ואני לא השתגעתי. זוהי הכנה למאגר פרטי טריוויה מעניינים (אני מקווה) שאפשר יהיה להגיע אליהם על ידי סריקה של קיו אר קוד (ברקוד) שיוצמד לשלטים קטנים באחו.
המידע יהיה בבלוג, והברקוד שמוביל אליו יוצמד לשלט קטן שיהיה באחו עצמו ליד הפרח/צמח.
כך בטיול באחו תוכלו גם לגלות איך החולדים מתקשרים ביניהם ומה יש להם במחילה, מה משותף לכלנית וחמנית ועוד.

ולמי שלא מתחבר לברקודים, כל המידע הזה יופיע גם בבלוג תחת הלשונית ״הידעת״.

בסיור הבוקר ראינו קווחן ראשון, לא מעט ציפורניות, התחלה של עמודי תפרחת אצל התורמוסים והתחלת פריחה באחד משני עצי השקד! ובשישי הבא – ה-17 בפברואר בשעה אחת – ניפגש לשתילת פקעות זעירות של כלניות שיפרחו אמנם רק בעוד שנתיים, אבל היי – השיעור הכי גדול שלמדתי באחו זה סבלנות…

שיהיה לכם בילוי נעים באחו, עם או בלי סמארטפון (עדיף בלי).

20170210-084746.jpg

20170210-085153.jpg

עם הפנים לשמש

תגיות

התורמוס הארצישראלי שצומח אצלנו באחו – כן, זה עם הפרחים הלבנים שיש להם נגיעות של תכלת וורוד – הוא צמח אנדמי לישראל (או בעברית: הוא צומח רק בישראל. לא בשום מקום אחר בעולם). הוא גם הנפוץ ביותר מבין 7 מיני התורמוס שגדלים בארץ. עלי הכותרת שלו עוקבים אחרי השמש מהזריחה ועד לשקיעה. בלילה, כשהשמש שוקעת במערב, הם פונים שוב מזרחה ומחכים לשמש שתעלה בחזרה. תוכלו למצוא אותו באחו שלנו בין פברואר לאפריל (מקור: קבוצת הפייסבוק ״בוטניקה לאוהבים – צמחי ארץ ישראל״)

%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a1-%d7%90%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99

ללטף זנב ארנבת

תגיות

יש אנשים שהצליחו לראות באחו שלנו ארנבות אמתיות – ארנבות שדה קטנות. עד שנצליח גם אנחנו, אפשר להתנחם בליטוף עדין של "זנב הארנבת הביצני" שמבצבץ בין פרחי האחו. התפרחת שלו פרוותית ורכה ממש כמו זנב הארנבת שעל שמו היא נקראת!

זנב הארנבת הביצני פורח באחו ממרץ עד מאי, אבל נשאר באחו גם אחרי שהתפרחת שלו מתייבשת ומלבינה.
(קוראים לו “ביצני” בגלל צורת הביצה של התפרחת)

זנב הארנבת

למי צלצלו הפעמונים

תגיות

מצילות החוף פורחות ממש מתחת לגדר התכלת. נסו למצוא אותן – הן קטנות, בגובה 10 סנטימטרים בלבד. עמוד-התפרחת שלהן מכוסה פרחים סגולים שמזכירים בצורתם פעמון (מצילה).

אם נראה לכם שהן דומות לכדן (שמוכר גם בשם “פעמוני גשם”) זה לא פלא – הוא בן הדוד הסתווי שלהם.
מצילות החוף פורחות באחו במרס–אפריל

 

%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-1%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-2

האם העדעד פורח לעד?

תגיות

לא, הוא לא, אבל הוא בהחלט נראה כאילו אינו נובל והוא מצליח לשמור על הצבע הכחול-סגול העז שלו לאורך חודשים, מסביבות מרץ ולפעמים עד הקיץ ממש. העדעד גם מפיץ את עצמו בקלות – כך נוצר כר העדעדים שמאחורי הספרייה באחו שמושך, כך אומר לי עופר הוכברג, שישה מיני פרפרים!

%d7%a2%d7%93%d7%a2%d7%93-%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%9c

הסביון אביבי?

תגיות

כן, הוא אביבי, אבל הוא גם סתווי וגם חורפי. איך זה יכול להיות? פשוט מאוד: הוא פורח במשך כחצי שנה. הוא מראשוני הפורחים בנובמבר, ומייצר מרבד צהוב ביחד עם ציפורני החתול והניסניות, וממשיך לפרוח אפילו עד מאי לפעמים. ולמה קוראים לו סביון? על שם כדור הזרעים הכסוף שהציציות שלו דומות לשערות של סבא. כיף לנשוף על הכדור הזה ולראות את הזרעים עפים למרחק…

%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%90

יש עשן בלי אש?

תגיות

כן, זה העשנן המטפס! טוב, הוא לא באמת מעלה עשן, אבל זה קצת נראה ככה כי יש לו פרחים לבנים שהקצה הלוהט שלהם נראה בוער. לי זה עוזר לזכור את שמו, אבל אמרו לי שהוא זכה לשם הזה דווקא בגלל שורשיו, שמפיצים ריח של עשן. ולמה קוראים לו מטפס? כי הוא מטפס על כל מה שבסביבתו.

%d7%a2%d7%a9%d7%a0%d7%9f

מה משותף לכלנית וחמנית?

תגיות

הכלנית, כמו החמנית, מסתובבת במשך היום כדי שפניה יהיו תמיד מול השמש! בכלל, פרחי הכלנית פעילים מאוד – הם נפתחים בכל יום בבוקר (בימי שמש) ונסגרים בערב או כשהשמש מסתתרת מאחורי עננים.

ולמה האדומה פורחת לבדה? הכלנית האדומה פורחת מדצמבר עד מארס (מאוחר יותר מאחיותיה הוורדות/לבנות/תכולות/סגולות). ומדוע יש מקומות שכל הכלניות בהם רק אדומות? אחד ההסברים (לא בטוח שהוא נכון) הוא שהכלנית האדומה גדלה דרומית מאזור המרכז, כי היא יכולה להסתדר גם באזורים יבשים ומשום שהיא, בניגוד לאחיותיה בצבעים האחרים, מחבבת קרקע גירית.

כלנית.jpg%d7%9b%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%aa-1

שָׁקֵד או שְׁקֵדִיָּה?

תגיות

 שם העץ הוא שקד, אבל כשהוא לובש שמלת פרחים לבנה הוא לגמרי שְׁקֵדִיָּה! השקדיות באחו שלנו פורחות בסביבות ט"ו בשבט והפרי מבשיל אחרי כמה חודשים – ביולי. כשהפרי צעיר וירוק אוכלים אותו בשלמותו, אבל כשקליפת הפרי מתקשה ונעשית חומה, מפצחים אותה ואוכלים רק את הגלעין שבפנים.

צילום: אתי מולכו

מה אפשר לאכול פה?

תגיות

יש באחו הרבה צמחי בר למאכל. הגדולה והמוכרת מביניהם היא החלמית המצויה – החוביזה – ששמה נלקח מהמילה "חובז", לחם בערבית. לילדי שנות ה-60 סיפרו שכשהיה מחסור באוכל בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות תושבי העיר אכלו חלמית. כשהייתי ילדה חשבתי שהם אכלו את הפירות הלבנים הקטנים שלה, שנראים כמו חלה עגולה, אבל היום אני יודעת שהם אכלו את העלים (שהם אכילים בדיוק כמו תרד ומנגולד). כשהעלים צעירים ורכים אפשר פשוט לאדות אותם (כמו במתכון למטה), וכשהם גדולים אפשר להשתמש בהם להכין "ממולאים" כמו שמשתמשים בעלי גפן.

אתם מוזמנים לקטוף כמה שבא לכם. יש באחו ה-מון. רק היזהרו מהסרפדים שגדלים לצידם לפעמים.

מירי דהאן

תבשיל חובזה

מתכון של חוסאם ממסעדת "אלבאבור"

המרכיבים (ל-4 מנות):

צרור גדול של עלי חובזה טריים (להפריד מהגבעולים)

2 בצלים גדולים קצוצים דק

1 כפית מלח

1/4 כוס שמן זית לטיגון

מיץ מלימון טרי

ההכנה:

  1. קוצצים את החובזה לרצועות דקות ושוטפים היטב.
  2. מזהיבים את הבצל בשמן זית במחבת גדולה מאוד (בהתחלה החובזה תופסת הרבה מקום)
  3. מוסיפים את עלי החובזה, מערבבים, מתבלים במלח, וממשיכים לבשל עד שהעלים רכים.
  4. מסירים מהאש, סוחטים מעל את מיץ הלימון ומגישים חם או קר. טעים מאוד על אורז.

מקור: ynet.co.il/articles/0,7340,L-4038614,00.html

עוד מתכוני חוביזה כאן:

http://food.walla.co.il/item/2610715

רקפת, מה שם המשפחה שלך?

תגיות

כן, כל רקפת שייכת למשפחה קטנה משלה, בתוך המשפחה הגדולה של הרקפת המצוייה, ויש אפילו דרך לזהות את השיוך: אם תסתכלו על עלי הרקפות, תראו שיש עליהם דוגמה מיוחדת של כתמי כסף. הכתמים האלה נוצרים מחללי אוויר שנמצאים מתחת לשכבת התאים העליונה של העלה. לכל משפחת רקפות יש ציור ייחודי משלה! לכן, כשרואים משטחי רקפות, אפשר תמיד לדעת מי במשפחה של מי.

%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%a8%d7%a7%d7%a4%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%90%d7%93%d7%9d%d7%a8%d7%a7%d7%a4%d7%95%d7%aa

צילום עלי הרקפת ומידע: דודו אדם

נעים להכיר: גמד האחו

תגיות

גמד האחו הפורח אוהב ספרים. יש לו מעל המיטה מדף מלא ספרים קטנים כמוהו. הוא אוהב שאתם באים לבקר, גם אם הוא לא תמיד בבית. הוא דאג שתהיה ליד הבית שלו ספרייה מלאה בספרי ילדים. הספרים אמנם גדולים מדי בשבילו אבל הם בדיוק בגודל המתאים לילדים. אתם מוזמנים לבוא, לשבת ולקרוא סיפור, ולפעמים הגמד יקשיב.

הדלת לבית שלו סגורה. כדי לפתוח אותה צריך להגיד לחש קסמים שרק הגמד יודע, אבל גם בלי להיכנס, אפשר לראות מה יש בבית אם מציצים מבעד לשלושת החלונות (הגמד מרשה להסתכל, רק מבקש לעשות את זה בעדינות ובזהירות בלי לשבור – שלא ייכנס לו גשם לבית ושיוכל גם הוא להביט החוצה ולראות את האחו).

מכל חלון, הבית נראה קצת אחרת. הכי כיף להציץ פנימה בלילה, עם פנס.

איך נראה הגמד? מתי הוא נמצא בבית? איזה סיפורים הוא הכי אוהב? למען האמת, אני לא יודעת – תצטרכו לגלות בעצמכם. ואם תראו אותו – ספרו לי בבקשה.

(רוצים לתרום ספרי ילדים לספריית הגמד? יופי! שימו אותם בשקית על השולחן ליד הספרייה)

%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%9e%d7%93-%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%9e%d7%93-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9f

מי מתחבא אצל הלופית המצוייה?

תגיות

חרקים מבקרים את התפרחת שלה. הם נכנסים לתוך הצינורית המפוספסת שלה כדי למצוא מסתור והגנה מקור ומגשם (ובתמורה, בלי ידיעתם, הם עוזרים לתהליך ההאבקה שלה). הלופית המצויה הזו הגיעה לאחו מהשדות שבהם נבנו שכונות חדשות בבאר יעקב. ידיים אוהבות העבירו אותה לביתה החדש כאן. קוראים לה גם "מטה אהרון", בגלל דמיונה למטה המכופף של אהרון הכהן.

%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%94

מקורות: עידו ארמיאץ'; מייק לבנה וערגה אלוני מאתר "צמח השדה". לקריאה נוספת:

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=179

מה עושים הערב?

תגיות

יוצאים לבלות עם הציפורנית המגוונת! לפרח העדין הזה יש באחו שתי בנות דודות – ציפורנית מצרית וציפורנית ארצישראלית, אבל רק היא, המגוונת, חוגגת בערב. רוצים לראות אותה במלוא הדרה? אל תבואו באמצע היום – היא ישנה שנת צהריים! במשך היום, משעות הבוקר המוקדמות, עלי הכותרת שלה הולכים ומתקפלים כלפי פנים, כמו אצבעות מכופפות, עד שהפרח סגור לגמרי. אחר הצהריים, כששאר פרחי האחו הולכים לישון, היא מתעוררת ועלי הכותרת שלה נפתחים כדי לקבל את פניהם של פרפרי הלילה שמאביקים אותה.

ציפורנית סגורה.jpg

מקורות: מייק לבנה מאתר עשב השדה. לקריאה נוספת

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=392